בלוטת הערמונית (פרוסטטה – Prostate באנגלית) הינה בלוטה המקיפה את השופכה (הצינור ממנו יוצא השתן מהגוף) וממוקמת מתחת לשלפוחית השתן. לבלוטה זו תפקיד חשוב בפוריותו של הגבר, זאת, מאחר והיא מפרישה נוזל המשחק תפקיד משמעותי באיכותו של נוזל הזרע מכיוון שהוא מגן על תאי הזרע הנמצאים בו. לשמה העברי זכתה בלוטת הערמונית בשל צורתה, המזכירה מעט את פריו של עץ הערמון.
הערמונית תתפתח במקביל לגדילתו של הילד הזכר, ובשיא התפתחותה, בעשור השלישי והרביעי בחייו, משקלה יגיע לכ-20 גרם וקוטרה יעמוד על בין 2 ס"מ ל-3 ס"מ במצב בריא. עם הגיל, הערמונית עלולה לגדול מסיבות שונות, ומכיוון שמהבחינה הפיזיולוגית היא תחומה בסוג של קופסית, גדילתה משפיעה על צינור השופכה (כזכור, הצינור המוביל את השתן אל מחוץ לגוף) ולהשפיע על יכולת הטלת השתן של הגבר.
עד כמה נפוצה התופעה של ערמונית מוגדלת שפירה?
ההגדלה השפירה של בלוטת הערמונית נחשבת לתהליך טבעי שכמעט כל גבר עתיד לעבור אותו בנקודה זו או אחרת של חייו, לאחר שעבר את גיל 50. הנתונים המספריים מדברים על כ- 50% מהגברים שגילם מעל ל-50, והמספרים עולים בהתאמה לעליית הגיל – אצל גברים שגילם עולה על 80, אנחנו מדברים כבר על עלייה של מעל ל-80% במקרים של ערמונית מוגדלת.
בחלק מהמקרים של ערמונית מוגדלת שפירה (בעיקר בגילאים הצעירים יותר) לא יידרש צורך בהתערבות כירורגית והמצב ינוהל באמצעות טיפול תרופתי, טיפול משלים או, אפילו, ללא טיפול כלל בנקודה זו של הזמן. זאת, מאחר ובניגוד לסרטן הערמונית, לרוב, ההגדלה השפירה של הערמונית לא תהווה סיכון מיידי לחייו של הגבר.
תסמיני ערמונית מוגדלת
את התסמינים המלווים מצב של ערמונית מוגדלת ניתן לחלק לשני סוגי תסמינים עיקריים – אלה הקשורים לאגירת השתן ואלה הקשורים לריקונו. עם הסוג הראשון נמנים תסמינים כדוגמת הטלות שתן תכופות, קשיים בהתאפקות להטיל את השתן והתעוררות במהלך שנת הלילה בכדי להטיל שתן. עם הסוג השני של התסמינים נמנים התחושה כי השלפוחית, גם לאחר מתן השתן, עדיין מלאה, זרם שתן מקוטע ו / או חלש ועיכוב בתחילת מתן השתן.
האם כל ערמונית מוגדלת פירושה, אוטומטית, צורך בניתוח ערמונית?
ניתוח הערמונית מספק פתרון מיידי במקרים של הפרעה במתן שתן או חסימה כוללת של השתן כשהערמונית המוגדלת מקורה במצב שפיר. ניתוח כזה יישקל במקרים בהם מצבו של המטופל אינו משתפר באמצעות נטילת תרופות ובמקרים בהם המטופל (מסיבות שונות) אינו יכול / רוצה לקחת את התרופות המתאימות לשיפור מצבו. כמובן שישנם גם מקרים בהם המטופל יעדיף לגשת ישירות לאופציה הכירורגית מבלי לנסות דרכי פעולה אחרות קודם. אולם, גם כאן, בדומה למצבים בריאותיים אחרים בהם האופציה הכירורגית אינה מוכתבת בשל חומרת המצב, חשוב להתייעץ עם אורולוג המתמחה בתחום לפני ההגעה להחלטה, להקשיב לו, ויחד איתו לבחון את כלל החלופות הטיפוליות על יתרונותיהן וחסרונותיהן.
באילו מהמקרים יידרש ניתוח ערמונית?
- עצירת השתן – מצב בו קיימת חסימה מוחלטת של זרימת השתן והגבר לא מצליח לתת כלל שתן. כטיפול למצב זה, יוחדר צנתר (קטטר) לשלפוחית במטרה לאפשר מתן סדיר של השתן. גמילה "בלתי מוצלחת" (בפרמטרים רפואיים) מהקטטר, לרוב, תביא להמלצה על ניתוח ערמונית.
- אי הצלחת הטיפול התרופתי – הטיפול התרופתי שניתן למטופל אינו משיג את התוצאות המקוות או גורם להופעת תופעות לוואי שונות.
- הופעתן של תופעות פיזיות שמקורן בחוסר היכולת של האדם לתת שתן באופן סדיר – אי ספיקת הכליות, דלקות כרוניות בדרכי השתן, דימומים בעת מתן שתן, אבנים בדרכי השתן ועוד.
ניתוח ערמונית – מהו ומה הוא כולל?
ניתוח ערמונית, פירושו, למעשה, ניתוח לכריתת החלק הפנימי של הערמונית המוגדלת הגורם להפרעה להוצאת השתן מהשלפוחית.
במקרים בהם בלוטת הערמונית מוגדלת מאד יבוצע ניתוח בגישה הפתוחה, כלומר, הרופא המנתח יבצע חתך בחלקה התחתון של הבטן ודרכו הוא יכרות את הערמונית ויסיר אותה. אולם, במרבית המטופלים יבוצע הניתוח בגישה אנדוסקופית וללא צורך בחתך. בניתוח מסוג כזה, המכונה גם הליך TURP, יוחדר דרך השופכה מכשיר שבאמצעותו יכרות הרופא המנתח את ליבת הערמונית, דבר שיקטין מיידית את נפחה ויקל על זרימת השתן בצינור שמוביל אותו משלפוחית השתן החוצה.
ד"ר עמוס נאמן מבצע כבר משנת 2006 ניתוחים זעיר-פולשניים, ביניהם – ניתוחים רובוטיים לטיפול במומים בדרכי השתן, ניתוחי ערמונית מוגדלת לרבות TURP, ניתוחים למחלות ממאירות בדרכי השתן ועוד.
