נפיחות באזור המפשעה או שק האשכים אצל תינוק יכולה להבהיל הורים, במיוחד כאשר היא מופיעה פתאום, משתנה במהלך היום או נראית בולטת יותר בזמן בכי. שתי סיבות שכיחות יחסית למראה כזה הן בקע מפשעתי והידרוצלה. שני מצבים אלו דומים ומצריכים התערבות רפואית.
מה ההבדל בין בקע מפשעתי להידרוצלה?
כדי להבין את הדמיון בין המצבים צריך להבין כיצד הם נוצרים. במהלך ההתפתחות העוברית קיים אצל בנים תעלה בין חלל הבטן לאזור המפשעה ושק האשכים (פרוצסוס וגינאליס – Processus vaginalis). לאחר ירידת האשך לשק האשכים, התעלה אמורה להיסגר. כאשר הסגירה אינה מלאה (patent processus vaginalis), נוצר מעבר בין חלל הבטן לשק אשכים.
הידרוצל- קיים מעבר של נוזלים בלבד מחלל הבטן לשק אשכים
בקע – קיים מעבר של לולאות מעי או שומן של המעי (אומנטום)
האם אפשר להבדיל לפי מראה הנפיחות?
לא תמיד. בקע מפשעתי מופיע לעיתים כבליטה במפשעה או בשק האשכים שנעשית ברורה יותר כאשר התינוק בוכה, משתעל או מתאמץ. כשהילד רגוע, הבליטה יכולה להצטמצם ואף להיעלם לחלוטין.
גם בהידרוצלה מתקשרת גודל שק האשכים עשוי להשתנות במהלך היום. לכן העובדה שהנפיחות גדלה וקטנה אינה מאפשרת להורים לקבוע בוודאות באיזה מצב מדובר.
יש בכל זאת פרטים שיכולים לעזור לרופא. מתי מופיעה הנפיחות? האם היא מתחילה במפשעה או רק בשק האשכים? האם היא נעלמת לחלוטין? האם היא מלווה בכאב? האם הופיעה בפתאומיות? כל אלה מסייעים בבניית התמונה הקלינית.
אם הנפיחות מופיעה רק מדי פעם ונעלמת עד שמגיעים לבדיקה, כדאי לצלם אותה כאשר היא קיימת. צילום בטלפון יכול לספק לרופא מידע שימושי, אך אינו מחליף בדיקה רפואית.
איך הרופא קובע אם מדובר בבקע או בהידרוצלה?
האבחנה לרוב מתבצעת ע"י שיחה עם ההורים (אנמנזה) ובדיקה גופנית, לרוב אין צורך בהדמיות או בדיקות מעבדה. הרופא מסתכל על אזור המפשעה ושק האשכים, ממשש את הנפיחות ומעריך את מאפייניה. לעיתים ניתן להרגיש בקע או לזהות מאפיינים המתאימים יותר להצטברות נוזל.
כאשר האבחנה אינה ברורה, ניתן במקרים מסוימים להיעזר באולטרסאונד. הבדיקה יכולה לסייע בהערכת תוכן הנפיחות, האשך והרקמות באזור. עם זאת, לא כל ילד עם חשד לבקע או הידרוצלה זקוק אוטומטית להדמיה או בדיקות.
למה חשוב להבדיל בין שני המצבים?
ההבדל העיקרי הוא עיתוי הטיפול הניתוחי.
בקע מפשעתי בילדים אינו צפוי להיסגר מעצמו. קיים גם סיכון שתוכן הבקע ייתקע בתוך התעלה – מצב הנקרא כליאת בקע (הפניה למאמר של בקעים). לכן לאחר שאובחן בקע מפשעתי, בדרך כלל ממליצים על תיקון ניתוחי במועד קרוב יחסית. במקרים של בקע כלוא יש צורך לפניה למיון וניתוח דחוף
הידרוצלה אצל ילודים עשויה להצטמצם ואף להיעלם באופן טבעי עד גיל שנה, ולכן בחלק מהמקרים ניתן להמשיך במעקב. אם ההידרוצלה אינה נעלמת עד גיל שנה, גדולה מאוד, משתנה באופן שמעורר חשד לקשר פתוח עם חלל הבטן או מלווה בממצאים נוספים, נשקל טיפול בהתאם לגיל הילד ולמאפייני המקרה.
מתי נפיחות באזור המפשעה דורשת בדיקה דחופה?
רוב מקרי ההידרוצל אינן מצב חירום, וגם בקע מפשעתי יכול להופיע במשך תקופה ללא כאבים. עם זאת, כאשר מופיעה בליטה כואבת שאינה נעלמת, הילד חסר מנוחה באופן חריג, מקיא, הבטן מתנפחת או שקיימת אדמומיות או שינוי בצבע באזור המפשעה או שק האשכים, יש צורך בהערכה רפואית דחופה. סימנים כאלה עלולים להתאים לכליאת בקע.
האם יש הבדל בגישה הניתוחית בין תיקון בקע להידרוצל ?
הגישה הניתוחית עצמה דומה מאוד וכמעט זהה.
הניתוח בילדים תמיד מתבצע בהרדמה כללית. בזמן הניתוח דואגים להחזיר את תוכן המעי לחלל הבטן ולנקז את הנוזלים ואז סוגרים את התעלה המקשרת בין חלל הבטן לשק האשכים. בילדים לא נעשה שימוש ברשת כמו במבוגרים
האם יש הבדל בין בקע או הידרוצל בין ילדים למבוגרים ?
קיים הבדל מהותי בין ילדים למבוגרים וההתיחסות שונה לחלוטין
לא כל נפיחות בשק האשכים היא אותו הדבר
עבור ההורה, בקע מפשעתי והידרוצלה יכולים להיראות כמעט זהים. מבחינת הרופא, לעומת זאת, השאלה מה גורם לנפיחות משנה את כל דרך קבלת ההחלטות. בקע מפשעתי דורש בדרך כלל תיקון משום שהוא אינו צפוי להיעלם מעצמו וקיים בו סיכון לכליאה, בעוד שבחלק ממקרי ההידרוצלה ניתן לאפשר זמן למעקב ולהתפתחות טבעית עד גיל שנה.
לכן כאשר מבחינים בנפיחות חדשה במפשעה או בשק האשכים, אין צורך לנסות לאבחן אותה בבית. בדיקה מסודרת מאפשרת להבין מה עומד מאחורי הנפיחות, האם נדרש טיפול או שניתן להמשיך במעקב, ובעיקר להבחין בין מצב שניתן לבדוק בנחת לבין מצב שמצריך טיפול מהיר.