יעוץ מקוון - שירות חדש במרפאתו של פרופסור נאמן

יעוץ מקוון - שירות חדש במרפאתו של ד"ר נאמן

סרטן הכליה: כל השאלות וכל התשובות

סרטן הכליה מתגלה בדרך כלל באקראי – בבדיקות הדמיה שגרתיות. אם המחלה מאובחנת לפני הופעת התסמינים, כשהיא עדיין לא מפושטת, סיכויי ההחלמה גדולים. הטיפול: ניתוח להסרת הגידול.

בגוף האדם שתי כליות, אחת בכל צד של עמוד השדרה, מעט מעל המותן. הכליות הן האיברים הפעילים ביותר במערכת השתן, ויש להן תפקידים רבים: הפרשת נוזלים ותוצרי פירוק של הגוף, איזון לחץ דם והפרשת הורמונים שמווסתים ייצור של כדוריות דם אדומות.

מהו סרטן הכליה?
סרטן כליה הוא צמיחה לא מבוקרת של תאים ברקמות הכליה. בכליה יכולים לצמוח סוגים שונים של גידולים – השכיח שבהם (בכ־85% מהמקרים) מקורו בתאים שאחראים לסינון הנוזלים (טובולים). הגידול הזה נקרא Renal Cell Carcinoma או בקיצור – RCA.

האם מדובר במחלה נפוצה?
שיעור סרטן הכליה מכלל מחלות הסרטן הוא 3%-2%. עם זאת, בעקבות העלייה במספר בדיקות ההדמיה לסוגיהן חלה גם עלייה במספר האבחונים. הגיל הממוצע בזמן האבחנה הוא 65.

האם סרטן הכליה קטלני?
אם מגלים את המחלה בשלבים המוקדמים שלה, ניתן לטפל בה בהצלחה. אם סרטן הכליה מאובחן כאשר המחלה מפושטת עם גרורות, הסיכוי להצלחת הטיפול נמוך.

מהם גורמי הסיכון למחלה?
• עישון – מכפיל את הסיכון לחלות בסרטן הכליה. ככל שמעשנים יותר וככל שמעשנים יותר שנים, כך גדל הסיכון לסרטן הכליה.

• השמנת יתר – אנשים שלוקים בהשמנת יתר, בעיקר נשים, מצויים בסיכון יתר לחלות בסרטן הכליה בהשוואה למי שמשקלם תקין.

• חולי דיאליזה – אנשים שסובלים מאי־ספיקת כליות ומטופלים בדיאליזה נמצאים בסיכון גבוה מהאחרים לחלות בסרטן הכליה.

גנטיקה – קיימות מחלות מסוימות, יחסית נדירות, שהסובלים מהן מצויים בסיכון גבוה מהאחרים לחלות בסרטן הכליה.

איך מאבחנים סרטן כליה?
בעבר רוב החולים היו מאובחנים בשלבים מאוחרים של המחלה, לאחר שהופיעו תסמינים וכאשר כבר היו גרורות. כיום, בעקבות העלייה במספרן של בדיקות ההדמיה – כמו אולטרסאונד בטן (לבירור הסיבות לכאבי בטן) ו־CT גב (לבירור הסיבות לכאבי גב) – מתגלים רוב הגידולים בכליה באקראי. לכן בדרך כלל מדובר בגידולים בשלבים מוקדמים, שאפשר לטפל בהם עד לריפוי מלא.

מהם התסמינים האופייניים לסרטן הכליה?
התסמינים יכולים להיות שונים, מגוונים ולעיתים אף מטעים: דם בשתן, לחץ דם גבוה, כאבים במותן, ירידה במשקל, ירידה בתיאבון וחולשת שרירים הם רק חלק מהתסמינים האפשריים. המשותף לכולם: הם לא ייחודיים לסרטן הכליה ובדרך כלל מעידים על בעיה רפואית אחרת. לדוגמה: לחץ דם גבוה נפוץ מאוד בקרב האוכלוסייה הכללית, וברוב המקרים לא מדובר בסרטן הכליה. כאב במותן יכול להעיד על אבנים בדרכי השתן, ונדיר שהוא מעיד על סרטן הכליה.

האם כל ממצא בכליה הוא גידול סרטני?
הרבה מהממצאים בכליה אינם גידולים. אחד הממצאים הנפוצים ביותר בכליה הוא ציסטה – ואין לה שום משמעות רפואית.

האם במסגרת האבחון מבצעים ביופסיה?
בניגוד למחלות ממאירות אחרות, המצריכות ביופסיה כדי לאמת את האבחנה, סרטן הכליה בדרך כלל מאובחן רק על סמך בדיקת CT. רק במקרים מאוד ייחודיים מבצעים ביופסיה לפני התחלת הטיפול כדי לאמת את האבחנה.

לאחר האבחון נהוג להשלים לפי הצורך בדיקות מעבדה והדמיה שונות כדי לקבל מידע על מידת התפשטותו של הגידול. בין הבדיקות הללו: צילום חזה, ספירת דם ובדיקות כימיה. לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות ובהן: CT חזה, MRI ומיפוי עצם.

איך מטפלים במחלה?
הטיפול בסרטן הכליה נקבע על פי גודל הגידול ומיקומו, על פי מידת התפשטותו לכלי דם המנקזים את הכליה ועל פי קיומן או אי־קיומן של גרורות. הרופאים גם יביאו בחשבון את מצבו הכללי של החולה, את תפקודו היומיומי ואת יכולתו לעבור ניתוח או טיפולים אחרים.

הטיפול היעיל ביותר נגד סרטן הכליה הוא כריתת הגידול בניתוח או הסרתו בהקפאה או באנרגיית RF. כריתה מלאה של הגידול מביאה ברוב המקרים להחלמה מלאה.

חייבים ניתוח?
חייבים ניתוח, כיוון שסרטן הכליה עמיד בדרך כלל לטיפולים כימותרפיים או להקרנות. ישנם כמה טיפולים משלימים, בעיקר טיפולים המחזקים את מערכת החיסון (אימונותרפיים) וטיפולים חדשניים נוספים, אך הם נועדו לטפל בסרטן כליה גרורתי, בסרטן כליה שלא ניתן לנתחו או במקרים של הישנות סרטן הכליה לאחר הניתוח. לטיפולים האלה הצלחה חלקית בלבד וכמה מהם ניתנים רק במסגרת ניסויים קליניים.

באנרגית קור או RF ניתן להרוס את הגידול דרך מחטים המוחדרים לאזור הנגוע. הטיפולים האלה ניתנים לחולים שאינם מועמדים לניתוח בגלל מצבם הכללי.

כיצד נעשה הניתוח?
כיום מקובל לעשות ניתוח לכריתת כליה בטכניקה לפרוסקופית שמחליפה את הניתוחים הפתוחים שנעשו בעבר. היתרון בניתוח הלפרוסקופי הוא בקיצור משך האשפוז ותקופת ההחלמה. הניתוח גם מותיר אחריו צלקות קטנות יותר.

למרות היתרונות של הניתוח הלפרוסקופי עדיין ישנם מקרים שבהם בוחרים בניתוח פתוח, בעיקר כאשר הגידול גדול מאוד או כשצריך לחלץ גידול שהתפשט לכלי דם גדולים.

האם חייבים להסיר את כל הכליה?
בעבר העדיפו המנתחים לכרות את כל הכליה, וכריתה חלקית נעשתה רק במקרים מאוד ייחודיים. במשך השנים הוכח כי גם אם עושים כריתה חלקית, נדיר מאוד שתהיה הישנות ממאירה בחלק הנותר של הכליה. לכן כריתה חלקית מקובלת יותר היום, ובמקרים שבהם ניתן לעשות זאת – בוחרים לעשות כריתה חלקית בגישה פתוחה או בגישה לפרוסקופית.

מהו הטיפול אחרי הניתוח?
לאחר הניתוח צריך המטופל להיות במעקב סדיר אצל רופא אורולוג ורופא אונקולוג. בדיקות הדמיה תקופתיות ובדיקות דם נעשות אף הן באופן שגרתי כדי לאבחן מוקדם ככל האפשר חזרה מקומית או התפשטות גרורתית.

ד"ר עמוס נאמן הוא מומחה באורולוגיה ואורולוגיית ילדים ומשמש כרופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז רפואי מאיר, מקבוצת כללית

קישור למאמר באתר כללית >>

פרופסור עמוס נאמן
פרופסור עמוס נאמן

פרופסור עמוס נאמן מומחה באורולוגיה ומנהל יחידת אורולוגית ילדים בבית חולים אסף הרופא.

דילוג לתוכן